האם האלמנה תמיד זכאית לרשת את המנוח?


מאת : עו"ד נרקיס לביא

לפני כ – 40 שנה נשא המנוח אישה ולבני הזוג נולדה בת. מקץ 4 שנות נישואין, נפרדו בני הזוג, אולם הליך הגירושין לא הסתיים והבעל עזב את הארץ לצמיתות. ביתם המשותפת של בני הזוג הלכה לעולמה בהיותה בת 22 שנים. בשנת 2007 נפטר הבעל, והאישה הגישה בקשה לצו ירושה וטענה כי היא זכאית לרשת חלק מעזבונו, שכן המנוח הלך לעולמו בעודו נשוי לה כדין. ה"אלמנה" אף הוכרה כאלמנתו של המנוח במשרד הפנים ובביטוח הלאומי.

בבקשה לצו ירושה ציינה ה"אלמנה" כי במשך כ- 40 שנה לא ראתה את המנוח וכי לא קיימה עימו כל קשר. עוד הוסיפה כי היא ניהלה משך כ- 36 שנה מערכת זוגית עם אדם אחר, ונולדו להם שתי בנות משותפות.

אחיו של המנוח, בהתנגדותם לבקשה, העלו טיעון שעם עזיבתו של אחיהם המנוח את הארץ, לפני כ- 40 שנה, למעשה פקעו נישואי הצדדים. עוד טענו האחים כי משניהלה ה"אלמנה" קשר זוגי חדש משך כ- 36 שנה קיבלה עליה בפועל את העובדה שחיי הנישואין הופסקו. לפיכך טענו האחים אין ה"אלמנה" זכאית לרשת את אחיהם המנוח.

השופטת שפרה גליק, מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, קבעה כי האישה אינה זכאית לרשת את המנוח. נפסק, כי למרות שאין מחלוקת  כי האישה הייתה נשואה למנוח פורמאלית בעת פטירתו, הרי שבנסיבות המיוחדות של המקרה, יש לתת למונח 'בן זוג' שבחוק הירושה פרשנות מהותית, השוללת את זכאות האישה לירושה.

בפסק הדין כותבת השופטת "התובעת לא יכולה להיות בו זמנית בת זוג של שני אנשים שונים", והוסיפה, כי שלילת זכאות האישה בירושה מתחייבת גם נוכח העובדה כי ניהלה חיי זוגיות עם אחר במשך כ 36 שנים, הולידה לו שתי בנות ונפרדה ממנו בהסכם בו הוצהר כי היו ידועים בציבור.

במקרה זה, פסקה השופטת גליק, יש להעדיף את הפרשנות המהותית של המונח 'בן זוג' על פני זו הרשמית, ולקבוע כי למרות שהאישה הייתה נשואה למנוח פורמאלית, היא אינה זכאית לרשת אותו, ולפיכך יורשיו על פי דין הם אחיו.

נרקיס לביא, עו"ד