האם הזכות לפרטיות עומדת גם לנפטר?


מאת : עו"ד נרקיס לביא

בית המשפט המחוזי בת"א – יפו נדרש לשאלה האם בן שקיבל לידיו מחצית הכספים שצבר אביו בקופת גמל זכאי לדעת למי ציווה אביו את יתר הכספים בקופת הגמל.

מעשה שהיה כך היה, בשנת 1989 מינה האב מוטבים לקופת הגמל. לימים נפטר האב והבן קיבל מקופת הגמל רק מחצית מהסכומים שצבר אביו המנוח.

משביקש הבן לדעת להיכן בכוונת קופת הגמל להעביר את יתרת הכספים, הודיעה לו קופת הגמל כי יתרת הכספים יועברו למוטבים אחרים בהתאם להוראת אביו המנוח. תשובתה של קופת הגמל לא הניחה את דעתו של הבן, בין היתר בשל העובדה שהוא וילדיו הינם קרובי משפחתו היחידים של אביו המנוח. הבן פנה שוב לקופת הגמל והפעם ביקש לדעת את פרטיהם של המוטבים האחרים. קופת הגמל סירבה למסור לבן את פרטי המוטבים וזאת מטעמים של חיסיון וצנעת הפרט. לאחר תכתובות רבות עם קופת הגמל שלא נשאו תוצאות, עתר הבן לבית המשפט בהמרצת פתיחה בה טען כי מכוח היותו היורש של אביו המנוח עומדת לו הזכות לדעת מי הם מוטבי המשנה בקופת הגמל. עוד טען הבן כי בנסיבות העניין, עת לא היו לאביו המנוח כל קרובי משפחה שאותם הוא יכול היה למנות כמוטבי משנה, מתעורר חשש שמה זויף כתב מינוי המוטבים או שהופעלה על אביו המנוח השפעה בלתי הוגנת.

מאידך טענה קופת הגמל כי היא מנועה מלחשוף פרטים ללא צו שיפוטי וזאת מטעמים של צנעת הפרט ובשל חובת החיסיון החלה עליה.

השאלה המשפטית שעמדה בפתחו של בית המשפט הייתה אפוא, האם עם פטירתו של אדם פוקעת זכותו לפרטיות ולחיסיון?

סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". על אף האמור, הגישה המקובלת היא שהזכות לפרטיות ולחיסיון אינה בטלה ועוברת מן העולם עם מותו של אדם. זאת, בשל הצורך להמשיך ולהגן על פרטיותו וכבודו של המנוח גם לאחר מותו.

בבוא בית המשפט לפסוק בסוגיה שבפנינו, בחן בית המשפט את הקביעה כי הזכות לפרטיות מועברת ליורשיו של בעל הזכות המקורי. קביעה זו עשויה לעורר קושי שכן משמעותה כי היורש יכול לוותר על זכות החיסיון בשמו של בעל הזכות המקורי ולקבל לידיו מידע שעל פניו נשמר בפרטיות לעיתים גם מפניו, ולעיתים בעיקר מפניו. קושי נוסף עלול להתעורר כאשר קיימת מחלוקת בין יורשים שונים, אשר חלקם טוענים לקיומו של החיסיון וחלקם חפצים לוותר עליו. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן פסקה, כי אכן, כתאגיד בנקאי, מוטלת על קופת הגמל חובת סודיות כלפי המנוח וזו משתלבת גם בזכותו לפרטיות, אולם מאחר שהאב מת, ההגנה על זכויות אלו תהיה פחותה מזו שניתנת לאדם החי. גילוי המידע המבוקש נועד להגן על זכות הקניין של היורש, שהרי הכספים שיועברו למוטבי המשנה יוצאים מתחולת הנכסים שיגיעו לידיו. בעניינינו, על פניו, לא היו לאב המנוח קרובי משפחה נוספים זולת בנו וילדיו של בנו ובנסיבות אלה, מובן חששו של הבן, כי אין המדובר במסמך אותנטי, המשקף את רצונו החופשי של אביו המנוח. הסרת החיסיון תאפשר לבן לוודא, כי אכן המדובר ב"מוטבים" לגיטימיים וכי קביעת שם המוטב לא נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת או בנסיבות אחרות שיש בהן בכדי לשלול את היות ההוראה פרי רצונו החופשי והעצמאי של אביו המנוח. עוד קבע בית המשפט כי ללא קבלת המידע בדבר זהות

ה"מוטבים", ייסתם הגולל על כל ניסיון מצדו של הבן להבטיח את מלוא זכויותיו הקנייניות ברכושו של אביו המנוח.

למול זכותו הקניינית של היורש ניצבת, כאמור זכותו של המנוח לפרטיות. המדובר בשתי זכויות יסוד ובית המשפט נדרש לבצע איזון בין הזכויות בנסיבות העניין. נקבע כי זכות הפרטיות של האב המנוח הינה זכות פחותה בעוצמתה מכפי שהייתה בימי חייו. לפיכך, מן הראוי שזכות הקניין של הבן תצא כשידה על העליונה ובעניינו תנצח במרוץ הזכויות. בית המשפט הורה לקופת הגמל לגלות את המידע המבוקש. עוד הורה בית המשפט להעביר עותק מההחלטה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, בקבעו כי מדובר בסוגיה עקרונית וחשובה, שעדיין אינה מוסדרת כיאות.

יובהר כי המידע המשפטי המוגש במאמר זה, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי.

נרקיס לביא, עו"ד